צפת אחת מארבעת ערי הקודש

ויקרא שמה בישראל, צפת! 

הוד קדומים לה לעיר צפת, אלא שקדמוניות זו לא הובהרה כדי הצורך, אך כפי הנראה השם 'צפת' נקבע כך על שהיא צופה למרחוק, וכמו שכתב רש"י [סוטה מח, ב] על המובא בגמרא בשבחו של הדבש הבא מן הצופים, "ההרים הגבוהים שמשם צופים למרחוק", הרי הלשון צפת נגזר מכך שהוא צופה למרחוק. 

צפת מן התורה מנין? 

העיר צפת שבגליל אינה מוזכרת בתורתינו הקדושה, וצפת הכתובה בנ"ך "ויכו את הכנעני יושב צפת" [שופטים א, יז] כתב רבינו אשתורי אפרחי מגדולי הראשונים בספרו כפתור ופרח [פרק יא] שהיא בדרום הארץ בחלקת שבט שמעון, ואילו צפת אשר בגליל היא בנחלת נפתלי. 

הפעם הראשונה בה מופיעה העיר צפת במקורות היא בתלמוד ירושלמי (ראש השנה פ"ב, ה"א) לגבי קידוש החודש, שבזמנם היו מקדשים את החודש על פי הראייה שראו העדים בחידושה של הלבנה, ולאחר שהיו מקדשים בית דין את החודש היו נושאי המשואות משיאים אותם בראשי ההרים הגבוהים בכדי שיידע העם כי נתקדש החודש, ואחד ההרים הגבוהים שבו היו משיאים משואות הוא צפת. ובתלמוד בבלי מובאת העיר צפת בלשון בירי, וכנזכר בעירובין [מה, א] דרש ר' דוסתאי דמן בירי. וכן בפסחים [נא, א] מעשה ביהודה הלל בניו של ר"ג שיצאו בקורדקיסין בשבת בבירי, [כפתור ופרח].


צבי היא לכל הארצות!

בתקופת בית שני גרו בעיר צפת אחת מכ"ד משמרות כהונה משמרת "יקים - פשחור", וכבר ספד עליהם רבי אליעזר הקליר בקינתו "לא למרום עין צפת, וכסף על חדש חיפת, ובחיזוק מוסר הורפת, ונהרס ונלפת כהן צפת"

עם זאת העיר צפת במשך שנים לא היתה ידועה כלל, וכמקום של תורה בפרט. עד שבשנת רנ"ב גזרו מלך ספרד [פרננדו והמלכה איזבלה ימ"ש] גירוש על כל יהודי ארצו, ורבים מן הגולים עלו לארץ הקודש וישתכנו בעיר צפת והיוותה מרכז עולמי לתורה וחסד. 

משם תצא תורה לכל תפוצות הגולה!

וכך כותב רבינו הגדול מרן השו"ע זיע"א בספרו אבקת רוכל [סימן א'] על העיר צפת: "שמעו הרים את ריב ה' והאיתנים מוסדי ארץ, קינת דודי לכרמו, כרם היה לידידי בקרן בן שמן, כי כאשר ראה ה' עוני עמו ישראל אשר היה זה קרוב לאלף וחמש מאות שנה נדחו מעל אדמתו, מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר בכמה גרושין וכמה שמדות, זכר להם ברית אבותם, ושב את שבותם וקבצם מאפסי ארץ א' מעיר ושנים ממשפחה אל ארץ הצבי, ונתיישבו בעיר צפת תוב"ב צבי היא לכל הארצות"... 

"ובכן היה כרם ה' בית ישראל יפה אף נעים פרחה הגפן הנצו הרמונים, ראשי ישיבות ותלמידיהם לומדים על תלם באין שטן ואין פגע רע, לא שמעו קול נוגש, ויעזקהו ויסלקהו נדיבי עם אלקי אברהם שבח"ל לכלכלם בלחם ויטעהו שורק, ובכן היה מגדל עוז בנוי לתלפיות הלא הוא לימוד התורה בשקידה רבה, וגם יקב התורה חצב בו יין המשומר בענביו יורדים ועולים במלחמת התורה, לנים בעומקה של הלכה... משם תצא תורה לכל תפוצות הגולה, גולה על ראשה ושבעה נרותיה מאירות אל עבר פניה".

ולפיכך היא אחת מערי המקלט המציל נפשות!

בספר 'חסד לאברהם' [מעיין ג נהר יג. שהיה סבו של החיד"א ותלמידו של רבי חיים ויטל זיע"א] כתב צפת רומז לנצח, נצח במ"ק עולה כ"ב כמו צפת עם הכולל. והנה צפת במספר קטן עולה כ"א שהוא כשם אהי"ה לרמוז שמתנהגים עם הדר בה בי"ג מידות של רחמים גמורים משם הכתר, ולפיכך היא אחת מערי המקלט המציל נפשות. וגם צפת במ"ק כ"א ועם המלה כ"ב לרמוז שצפת מוכנת ומזומנת להשיג בה סוד עומקה של תורה, ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר צפת". 

ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר צפת!

עוד כתב שם.. וכמו כן צפת בגי' תק"ע לרמוז שכל הדר בעיר צפת יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל, שהנפטר שם בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך יותר מכל שאר ערי ארץ ישראל, במהרה נפשו שט ופורח במערת המכפלה לעבור לגן עדן התחתון", עכ"ל. 

אמנם דברים עמוקים עד מאד, אבל למדנו מהם טיפה מן הים על מעלותיה והשגותיה הנשגבות הקיימות בעיר הקודש הזו.